לואיז בורז'ואה: שניים: לואיז בורז'ואה (2010-1911) הייתה מהאמניות המבריקות והמשפיעות ביותר במאה ה–20 ושמה נקשר למודרניות כמו גם לעכשוויות. במהלך קריירה שנמשכה שבעה עשורים יצרה בורז'ואה גוף עבודות מגוון ומורכב — תמיד דרמטי, כאוב ואישי מאוד, ששילב מיניות ופסיכואנליזה ותרם רבות להתפתחות התאוריה הפמיניסטית. לראשונה בישראל מציגה התערוכה סקירה מקיפה של עבודתה ומתמקדת בתמה של מערכות יחסים ובפסל המונומנטלי הנדיר שניים (Twosome, 1991).

זוהר גוטסמן: Dog Dish: הפסל זוהר גוטסמן מציג מזרקה שחצב ידנית מגוש שיש שיובא מקררה שבאיטליה: למעלה מארבעים כלבים בהשראה הנעה מהגרגוילים בקתדרלות מימי הביניים ועד כלבי צ'יוואווה המשמשים כיום כאביזר אופנה. סביב המזרקה שיחי הדס וספסלי אבן, והמבקרים מוזמנים לשבת במעין קריצה לפיאצה איטלקית בלב המוזיאון. גוטסמן עוסק במתח בין חומרים גבוהים ובין ההרס שהוא גוזר על הפסלים לאחר הצבתם באמצעות חומרים המכתימים ומכלים אותם, כמו הזרמת יין במזרקה בערב הפתיחה

פאטמה שנאן / עבודות 2010-2017 (הפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית), 2016: פאטמה שנאן (נ' 1986, ג'וליס) נחשבת לאחד הקולות המעניינים בשדה האמנות הצעירה בישראל. היא מביאה לציוריה אמירה ציורית–אישית הקשורה למקורותיה הביוגרפיים האתניים. השטיח האוריינטאלי תופס חלק נכבד בעבודתה, והיא מיטיבה לתאר את האורנמנטאליות העשירה ואת הטקסטורות של השטיח הארוג המייצג את המסורת בעודו מוצג בהקשרים שונים.

תמיר צדוק:  אמנות — סיפור כיסוי : תמיר צדוק מציג בלב התערוכה את עבודת הווידאו החדשה אמנות — סיפור כיסוי. שלמה כהן אברבנאל, לימים בכיר במוסד, למד ציור בפריז ובישראל ויצא לשליחות במצרים בשנות החמישים במסווה של צייר צרפתי בשם שארל דובאל. סיפור חייו היה נקודת המוצא במסע של צדוק. העבודה והתערוכה שבעקבותיה מעלות שאלות על יחסי הגומלין בין זהות, אמנות וביוגרפיה. בתערוכה מוצגות גם עבודות וידאו ותצלומים קודמים של צדוק לצד עבודות חדשות.

רובין רוד: תחת השמש: תערוכה מוזיאלית ראשונה בישראל של רובין רוד (נ' 1976, קייפטאון, חי ויוצר בברלין). יצירתו נעה בין רישום, ציור, צילום, פיסול, וידאו ופרפורמנס ובעבודתו הוא משתמש לא רק במגוון חומרים דוגמת גיר, פחם וסבון אלא גם בגוף האנושי, שלו ושל אחרים.