המיצב של דינה שנהב, הצייד, עוסק במערך היחסים הסבוך שבין האדם והטבע, מפגש המזמן לאדם הנאה, התפעמות ותחושה הרמונית כתוצאה מהרגשת היותו חלק מהטבע (עמנואל קאנט), אך טומן בחובו גם פוטנציאל הרסני.
הוא מורכב משלושה חלקים:
בקתה "משוחזרת" של צייד, על תכולתה,
עבודת וידיאו של לשונות אש.
וקיר היוצר מערך דימויי מקטעי נוף.
כל אחד מהחלקים מכיל דיסוננס פנימי. הבקתה ותכולתה – כלי משחית כגון גרזן, מסור, רובי צייד — עשויים ספוג גומאוויר חשוף, אשר חומריותו הרכה והחיוורת עומדת בניגוד למהותם ולכוחם ההרסני. כוחות הקסם המהפנטים של האש הבוערת מרמזים על ההרס והכליה הטמונים בלהבות. קיר התצלומים והציורים מציג רגעים קטנים של יופי אך באופן מקוטע, היוצר תחושה משובשת של חוסר אחדות.
אוצרות: נטע גל-עצמון ורויטל אלקלעי
