Zilla Leutenegger, When Yesterday the Sea Was Flat
דיוקן עצמי– רישומי אור וצבע
צילה לויטנגר, ילידת 1968, היא אמנית שוויצרית החיה ופועלת בציריך. רישום, פיסול ווידאו מתחברים בעבודותיה לכדי יצירה שלמה והרמונית המותחת את גבולותיו של כל אחד מסוגי מדיה אלה ובוחנת את אזורי המפגש ביניהם, את תפקודיהם האחד ביחס לשני ואת יחסי הגומלין שבין דו–מימד לתלת–מימד. עבודותיה מתקיימות במרחבי הביניים החמקמקים שבין ריאליה לפנטזיה, בין פיקציה למציאות, בין משחקיות למלנכוליה, בין בדיה לזיכרון. הן מתאפיינות באיכות של חלום ובאווירה אגדתית של בדידות שקטה.
השילובים בין סוגי המדיה בעבודתה של לויטנגר (המגדירים יצירה כמו "שק אגרוף" כמיצב), מחברים באופן יצירתי ומפתיע את שטיחותם של רישומי הקיר עם תנועתם של "רישומי הוידאו". כך מקבל המדיום הרישומי הקלאסי ביצירותיה איכויות חדשות של חיות ותנועה. לטענתה של לויטנגר,באמצעות "רישומי הוידאו" היא בודקת את גבולות הקיום של דמות מוקרנת הנעה בתוך מרחב פיסי מוגדר, כמו גם את איכויותיו של אור המקבל אפיונים של חומר.
ברבות מיצירותיה של לויטנגר, מופיע הדיוקן העצמי בתצורה של קרני אור בלבד– כדימוי המוקרן על הקיר ונעור לחיים בחשיכה. דימוי זה מייצר פורטרטים עצמיים אינטימיים ופיקטיביים בו–זמנית. הופעתו כ"רישום אור" מתעתע על קירות חלל התצוגה, מאזכר את משל המערה של אפלטון1ו מעורר שאלה לגבי המציאות ויכולתנו לתפוס אותה.
